אצבע הדק – TRIGGER FINGER
מהי תופעת "אצבע הדק"
אצבע הדק היא אחת המחלות השכיחות ביותר בכירורגיה של היד.
בתחילה התופעה מתבטאת בכאבים בבסיס האצבע בחלק הכפי של היד, עם התקדמות המחלה, מופיעות קפיצות וצליל נקישה (קליקים) כאשר מנסים ליישר את האצבע . כאשר במקרים מתקדמים יותר האצבע יכולה להנעל בכיפוף וניתן ליישרה רק עם עזרה של היד השניה
דבר המלווה בכאב, אם המחלה לא מטופלת לעיתים מגיעים למצב שבו לא ניתן ליישר או לכופף את האצבע בכלל.
כל אחת מהאצבעות יכולה להיות מעורבת ובמקרים רבים המחלה מתפתחת בכמה אצבעות במקביל ואף בשתי בשתי הידיים בו זמנית.
מה גורם לאצבע הדק?
התופעה מתרחשת בשל התעבות הגיד באזור בו הוא אמור לעבור מתחת לתעלה הנקראת A1 PULLEY , הגיד נהיה עבה מדי ומתחיל להתפס בתעלה ,מה שגורם לנקישות ששומעים בעת שמנסים להזיז את האצבע. בהמשך כאשר הגיד מתעבה יותר , הוא כבר לא יכול לעבור דרך התעלה והאצבע ננעלת ביישור או בכיפוף.
אצל מי מתפתחת אצבע הדק?
ברוב המקרים, התופעה מתפתחת באנשים בעשור הרביעי עד השישי לחיים, השכיחות גבוהה משמעותית יותר בנשים מאשר בגברים.
הסיבה להווצרות התופעה אינה ידועה במרבית המקרים כאשר ישנם גורמי סיכון המגבירים את השכיחות כגון סכרת , דלקת פרקים , פעילות מאומצת נשנית עם הידיים.
כיצד מאבחנים אצבע הדק?
המחלה מאובחנת על ידי בדיקה בדיקה גופנית בלבד ולרוב אין צורך בבדיקות. לעיתים נדירות יהיה צורך בביצוע בדיקת אולטראסאונד.
מה הטיפול באצבע הדק?
במקרים נדירים התופעה חולפת מעצמה כאשר במרבית המקרים יש צורך בטיפול רפואי.
הטיפולים האפשריים הינם:
א. הזרקת קורטיזון לאזור- פעולה זו עוזרת לכ 50% מהמטופלים בצורה משמעותית ואף מעבירה את התופעה לחלוטין. אך יש לזכור שבמרבית המקרים מדובר בפתרון זמני בלבד וברוב המקרים התופעה תחזור לאחר פחות או יותר שנה.
במקרים מסויימים יש צורך במס' הזרקות עד שמגיעים לתוצאה הרצויה.
ב. טיפול ניתוחי- מדובר בניתוח פשוט המבוצע תחת הרדמה מקומית ומשכו הממצוצע הוא כ עשר דקות . במהלך הניתוח מבצעים חריץ מעל התעלה (A1 PULLEY) דבר המשחרר את הלחץ על הגיד ומאפשר לו לנוע בתעלה בחופשיות.
זריקת ההרדמה טרם הניתוח עלולה להיות לא נעימה אך הינה מהירה ונסבלת על ידי מרבית המטופלים ללא בעיות מיוחדות. במרבית המקרים ניתן להשתמש ביד כבר יום למחרת הניתוח וחזרה לפעילות גופנית מלאה צפויה לאחר כשבועיים. הסיכונים בניתוח זה הם נדירים (כ 1-3%) וכוללים זיהום, כישלון לשחרר לגמרי את הנקישה, נזקים למבנים אנטומיים כגון כלי דם ועצבים או בעיות צלקת כגון נוקשות וכאבים של הצלקת במשך תקופה
כאשר משתמשים בתפרים לא נספגים יש להסירם לאחר כשבועיים , ניתן להשתמש גם בתפרים נספגים אותם אין צורך להסיר.